תם לו עוד חודש. וזה אומר שני דברים:
1. ההרצאה של קרן לנדסמן היתה היום. היה כיף! אין כמו לראות את קרן מקפצת על במה ונוזפת בקהל על מחשבות שהם בקושי הספיקו לחשוב. וגם היה שוקולד.
אם למישהו יש רשמים להוסיף, אגב - אתם מוזמנים.
2. פרויקט הקצרצרים הירושלמים הגיע אף הוא אל קיצו. אולי בגלל מגבלת הזמן, הוא היה פרויקט קצרצרים קצרצר ואינטימי. חככתי בדעתי לשבת לבד בחושך ולקונן כי אף אחד לא אוהב אותי, אבל החלטתי שיהיה כיף יותר לזכור שנועה רייכמן אוהבת את התא מספיק כדי לכתוב שני קצרצרים. אז לסיכום חודש מאי, הרחפת הקלה גאה להציג את הקצרצר המסיים את הפרויקט:
והנצח זו ירושלים / נועה רייכמן
"עשרה קבין של יופי ירדו לעולם - תשעה נטלה ירושלים ואחד כל העולם כולו."
(תלמוד בבלי, מסכת קידושין, דף מט' ע"ב)
הכדורים הצבעוניים בהו בי, כשהם מזמזמים לעצמם בשקט. הסרתי את אוזניות התרגומון מעל ראשי, ונאנחתי בתסכול. מאז הופיעו לפתע בין האבנים העתיקות לא הצליח איש להבין מה הם מנסים להגיד. כקסנולוגית בכירה הצלחתי לתקשר עם מינים רבים שבאו לבקר בירושלים, כשגרירים של כוכבים שונים ומשונים. נחשבתי לאחת המומחיות בנושא שפות בגלקסיה, אבל הכדורים תיסכלו אותי. נדמה שהם חוזרים על מילה אחת ויחידה – שלא התאימה לשום תבנית שהכרתי. גייסתי חבר שעדיין השתמש בדג בבל המיושן וגם הוא לא הצליח להבין מה הם אומרים.
התהייה גברה כשהופיעו הקוצים הצהובים, ונראה היה שהם דוברים באותה שפה של הכדורים – אלא שכל מין התבצר בפינה אחרת של המתחם, ולא ניסה להתקרב למין השני. חיכיתי שדוד יגיע. הוא אמנם למד תולדות האומנות ונחשב למומחה באמנות עתיקה, אבל רוב הכשרתו היתה בישראל ולא היה לו הרבה ניסיון עם ידידים מעולמות אחרים. ועם זאת, הוא הבטיח לי שפתר את התעלומה ויוכל להסביר לי למה מתכוונים היצורים הנוצצים שתסכלו אותי כל כך.
דוד התקרב אלי בחיוך, אוחז בידו מזוודת אקלים: מזוודה שבה הלחות, הטמפרטורה והתאורה מווסתים כך שחפצים עתיקים ישמרו ללא פגע. הוא הציע שנגש למשרדי. חצינו את החפיר, טיפסנו במדרגות האבן העתיקות וכשהגענו למשרד פתח דוד את המזוודה על השולחן והוציא מתוכה – ספר!!! מקורי, מודפס על נייר, עם תמונות צבעוניות והכל!!!
הסתכלתי על הדף שפתח, עיינתי בו – וסוף סוף הבנתי למה הם התכוונו, כשלחשו שוב ושוב : "צ'יהולי", "צ'יהולי"...
1. ההרצאה של קרן לנדסמן היתה היום. היה כיף! אין כמו לראות את קרן מקפצת על במה ונוזפת בקהל על מחשבות שהם בקושי הספיקו לחשוב. וגם היה שוקולד.
אם למישהו יש רשמים להוסיף, אגב - אתם מוזמנים.
2. פרויקט הקצרצרים הירושלמים הגיע אף הוא אל קיצו. אולי בגלל מגבלת הזמן, הוא היה פרויקט קצרצרים קצרצר ואינטימי. חככתי בדעתי לשבת לבד בחושך ולקונן כי אף אחד לא אוהב אותי, אבל החלטתי שיהיה כיף יותר לזכור שנועה רייכמן אוהבת את התא מספיק כדי לכתוב שני קצרצרים. אז לסיכום חודש מאי, הרחפת הקלה גאה להציג את הקצרצר המסיים את הפרויקט:
והנצח זו ירושלים / נועה רייכמן
"עשרה קבין של יופי ירדו לעולם - תשעה נטלה ירושלים ואחד כל העולם כולו."
(תלמוד בבלי, מסכת קידושין, דף מט' ע"ב)
הכדורים הצבעוניים בהו בי, כשהם מזמזמים לעצמם בשקט. הסרתי את אוזניות התרגומון מעל ראשי, ונאנחתי בתסכול. מאז הופיעו לפתע בין האבנים העתיקות לא הצליח איש להבין מה הם מנסים להגיד. כקסנולוגית בכירה הצלחתי לתקשר עם מינים רבים שבאו לבקר בירושלים, כשגרירים של כוכבים שונים ומשונים. נחשבתי לאחת המומחיות בנושא שפות בגלקסיה, אבל הכדורים תיסכלו אותי. נדמה שהם חוזרים על מילה אחת ויחידה – שלא התאימה לשום תבנית שהכרתי. גייסתי חבר שעדיין השתמש בדג בבל המיושן וגם הוא לא הצליח להבין מה הם אומרים.
התהייה גברה כשהופיעו הקוצים הצהובים, ונראה היה שהם דוברים באותה שפה של הכדורים – אלא שכל מין התבצר בפינה אחרת של המתחם, ולא ניסה להתקרב למין השני. חיכיתי שדוד יגיע. הוא אמנם למד תולדות האומנות ונחשב למומחה באמנות עתיקה, אבל רוב הכשרתו היתה בישראל ולא היה לו הרבה ניסיון עם ידידים מעולמות אחרים. ועם זאת, הוא הבטיח לי שפתר את התעלומה ויוכל להסביר לי למה מתכוונים היצורים הנוצצים שתסכלו אותי כל כך.
דוד התקרב אלי בחיוך, אוחז בידו מזוודת אקלים: מזוודה שבה הלחות, הטמפרטורה והתאורה מווסתים כך שחפצים עתיקים ישמרו ללא פגע. הוא הציע שנגש למשרדי. חצינו את החפיר, טיפסנו במדרגות האבן העתיקות וכשהגענו למשרד פתח דוד את המזוודה על השולחן והוציא מתוכה – ספר!!! מקורי, מודפס על נייר, עם תמונות צבעוניות והכל!!!
הסתכלתי על הדף שפתח, עיינתי בו – וסוף סוף הבנתי למה הם התכוונו, כשלחשו שוב ושוב : "צ'יהולי", "צ'יהולי"...
No comments:
Post a Comment